יעל דנציג נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.תביעתה של התובעת להטבות על פי הסכם הניידות נדחתה מהטעם שאמה לא הוכרה כ"מורשית נהיגה", מאחר שאינה מתגוררת במרחק 500 מטרים או פחות מהתובעת.

2.המחלוקת בין הצדדים היא האם ניתן לראות באמה של התובעת קרוב משפחה שהוא מורשה נהיגה על פי הסכם הניידות.

אחת החלופות בהגדרת "מורשה נהיגה" על פי הסכם הניידות, הינה "קרוב משפחה" המוגדר כך –

"בן זוג, בן, בת ובני זוגם, אב, אם, לרבות הורה מאמץ וחורג, אח או אחות, סב או סבתא, נכד או נכדה שבידו רשיון נהיגה בר תוקף והוא והמוגבל בניידות גרים בקביעות באותו בנין, או בבניינים שהמרחק האוירי ביניהם אינו עולה על 500 מטרים, או בבניינים הקרובים ביותר זה לזה בתחום אותו יישוב."

3.על הרקע לתביעה ניתן ללמוד מתצהיר אמה של התובעת. האם התייצבה בבית הדין לישיבת ההוכחות, אך הנתבע לא ביקש לחקור אותה על תצהירה. משכך יש לראות בעובדות המתוארות בתצהירה כעובדות המוסכמות על הצדדים, ואלה הן -

א.התובעת ילידת 1973, זכאית לגמלת ניידות בשיעור 70%. במסגרת התביעה להסכם הניידות ביקשה התובעת כי אמה תהיה מורשית הנהיגה שלה. שתיהן מתגוררות בעיר רחובות בדירות נפרדות, במרחק של כ – 1,600 מטרים זו מזו.

ב.דירתה של התובעת נרכשה על ידי הוריה לאחר שלא איתרו דירה קרובה יותר אשר מתאימה לצרכיה, נוכח נכותה ומוגבלותה בניידות. הדירה נרכשה לאחר בדיקה וחיפוש מדוקדקים שהתפרסו על פני כחצי שנה, במהלכה בדקו הורי התובעת דירות רבות ולא נמצאה דירה קרובה יותר שהתאימה לצרכי התובעת מבחינת נכותה.

ג.הדירה שנרכשה מתאפיינת בגישה נוחה מהרחוב לבניין – במישור וללא מדרגה אחת מהרחוב לבניין ובתוך הבניין לדירתה. בבניין יש מעלית איתה עולים ישירות לדירה.

ד.תנאים כאלה לא נמצאו בשום דירה בבניין קרוב יותר למקום מגורי האם בתקופה הרלוונטית לרכישה.

ה.טרם רכישת הדירה, התובעת התגוררה בדירה הממוקמת פיזית קרוב יותר לאמה, אלא שהבניין היה ללא מעלית ו - 32 מדרגות הפרידו בין הרחוב ובין הדירה. דירה זו לא התאימה לצרכי התובעת ולמגבלותיה המחמירות עם הזמן.

4.כאמור, המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם אמה של התובעת עונה על הסיפא להגדרת "קרוב משפחה", היינו האם ניתן לראות בה כמי שמתגוררת "בבניינים שהמרחק האוירי ביניהם אינו עולה על 500 מטרים, או בבניינים הקרובים ביותר זה לזה בתחום אותו יישוב" (אין חולק כי התובעת ואמה אינן מתגוררות באותו בניין).

5.התובעת הפנתה בטיעוניה לפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה, בה הוכרו בני משפחה כמורשי נהיגה גם כאשר המרחק בין דירות המגורים עלה על 500 מטרים. עוד הפנתה למטרת הסכם הניידות, כעולה מבג"צ שהינו (בג"צ 516/86 שהינו נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מד(1) 143 (1989); להלן – בג"צ שהינו) וטענה כי לאור תכליתו והנסיבות במקרה זה, יש לקבוע כי אמה של התובעת הינה מורשית נהיגה.

התובעת ביקשה לדחות את פרשנות הנתבע כי החלופה השלישית ("הבניינים הקרובים ביותר זה לזה בתחום אותו יישוב") נוגעת רק לבניינים ביישובים קטנים או חקלאיים.

ביחס לנפסק בעב"ל 619/08 המוסד לביטוח לאומי – פלונית, ניתן 15.4.10 (להלן – עניין פלונית), נטען כי בית הדין הארצי לעבודה לא דן בחלופה השלישית הנדונה כאן.

6.הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה לאור הנפסק בעניין פלונית, בו נקבע כי יש לפרש את הסכם הניידות באופן דווקני ומצמצם. עוד נטען כי החלופות שנקבעו בהסכם הניידות הינן מידתיות ועל כן גם אם יש בהן כדי לפגוע במבוטחים, אין מקום להרחיב את פרשנות ההסכם מעבר למילותיו.

הנתבע הוסיף וטען כי הוספת החלופות להסכם הניידות, שנעשתה בעקבות בג"צ שהינו, נועדה להרחיב את האפשרות היחידה שהיתה קיימת עד אז – מגורים באותו בניין בלבד ואין מקום למתן פרשנות מרחיבה מעבר לכך. נטען עוד כי פרשנות התובעת אינה מתקבלת על הדעת מאחר שמשמעותה ריקון מתוכן של החלופה השניה (מרחק שאינו עולה על 500 מטרים).

7.על מטרת הסכם הניידות ותכליתו עמד בית הדין בעב"ל (ארצי) 1533/02 איילון - המוסד לביטוח לאומי, ניתן 3.3.05 (להלן – פרשת איילון), שם נקבע –

"מטרת ההסכם ותכליתו במתן הטבות סוציאליות לנכה, דבר המאפיין מדיניות סעד ורווחה. מגמה זו מן הראוי לחזק, לבל תותיר הקידמה את החלשים שבחברה מאחור. חשיבותה החברתית מזדקרת נוכח התעצמותן של זכויות הפרט לחירות ולשוויון הזדמנויות; הלוואה עומדת וגמלת ניידות הוענקו לנכה מוגבל בניידות על מנת שרכבו יסייע לו להתגבר על קשיי הניידות, הן בענייני עבודה והן בחייו מחוץ לעבודה; הסיוע מוענק לנכה בלבד, במטרה להשוותו לשאר האוכלוסייה. ...

גמלת הניידות איננה בגדר פיצוי המוגבל בשל מצבו הרפואי-הביולוגי, אלא מטרתה לסייע במימון 'תחליף לרגליים' שאינן מתפקדות כראוי ולהקל על ניידות המוגבל. הענקת סיוע על פי ההסכם נועדה, אפוא, להקל על פעילותו של ציבור הנכים להעניק הזדמנות שווה לנכה להשתלב בחיי העבודה ובחיי היום יום."